כתבה מעניינת על גרפולוגיה שדרכה הגעתי לאפקט פורר – אותו חיפשתי הרבה זמן:
פורר ערך בשנת 1948 ניסוי במסגרת קורס מבוא לפסיכולוגיה, שבו השתמש בתיאור אישיות מעורפל שהופיע בטור אסטרולוגי בעיתון כלשהו. התיאור, לפי פורר, היה עשוי להתאים כמעט לכל אדם:
יש לך צורך שאנשים אחרים יאהבו ויעריצו אותך, אך אתה נוטה להיות ביקורתי ביחס לעצמך. למרות שיש לך כמה חולשות אנושיות, אתה מסוגל בדרך כלל לפצות עליהן. יש לך יכולות רבות שאינך עושה בהן שימוש ושלא ניצלת לתועלתך. למרות שכלפי חוץ אתה נראה בעל משמעת ושליטה עצמית, בתוכך אתה נוטה להיות מודאג וחסר ביטחון. לעתים יש לך ספקות אם עשית את ההחלטות הנכונות או את הדבר הנכון. אתה מעדיף מידה של שינוי וגיוון, ומאבד סיפוק כאשר ישנן הגבלות ואיסורים על פעולתך. אתה גם מתגאה ביכולתך לחשוב באופן עצמאי, ואינך מקבל את הצהרותיהם של אנשים אחרים בלי שתנתנה לך הוכחות מספקות. למרות זאת, גילית כי לפעמים לא כדאי להיות גלוי מדי בפני אחרים. לעתים, אתה מתנהג באופן מוחצן וחברותי ומפגין חיבה לאחרים, אך במקרים אחרים אתה מופנם, מהוסס ומרוחק. חלק משאיפותיך נוטות להיות לא מציאותיות.
התוצאות המובהקות של הניסוי יכולות להסביר, לפחות באופן חלקי, מדוע אנשים רבים סבורים כי פסבדו-מדעים כמו אסטרולוגיה, ביוריתמוס, קריאה בכף היד, גרפולוגיה ודומיהם מספקים להם תיאור אישיות מדויק. פורר סבר כי הסיבה לדירוג הדיוק הגבוה-במובהק של הניתוח הסתמי, היא שאנשים נוטים להאמין לטענות הנוגעות אליהם, ביחס ישר לרצון שלהם שהטענות תהיינה נכונות.
רנדומלי 