Cloudy with a Chance of Meatballs

או בתרגום חופשי "מעונן עם סיכוי לקציצות"? נראה מבטיח.

Vodpod videos no longer available.

more about "Cloudy with a Chance of Meatballs", posted with vodpod

כלב תופס לייזר

Vodpod videos no longer available.

more about "כלב תופס לייזר", posted with vodpod

מיקרוסופט נכנסת באפל

מדובר בגרסה מצונזרת. מיקרוסופט מציינת בפרסומת המקורית כי לפטופים מסוג PC זולים משמעותית ביחס ללפטופ של אפל שעולים אלפיים דולר. אפל איימו בתביעה, מיקרוספוט עידנו את הפרסומת

Vodpod videos no longer available.

more about "מיקרוסופט נכנסת באפל", posted with vodpod

לונדון – יום שישי

אני חייב להתוודות. ברשומה האחרונה לא הייתי הוגן. לאורך כל ה-shit שהיה מפורסם בעיתונים, העיתונות הבריטית הייתה עוסקה בשני נושאים. הם אמנם היו ברקע (לאור מותו של מייקל ג'קסון), אבל היה דיבור על אותם שני נושאים לאורך כל השהות שלי בלונדון.

נושא ראשון שעסקו בו היה התקציב שניתן ל"חברי הכנסת" הבריטים. מסתבר שהעיתונות מצאה וגילתה שמספר חברי כנסת עשו שימוש לרעה בתקציב האישי שלהם. הייתה אחת שניצלה את התקציב שלה וקנתה לעצמה בית. שוב, לא מהמשכורת שלה, אלה מתקציב ההוצאות/המשרד שלה. חלק מהח"כים החזירו את הכסף, חלקם אולצו להתפטר. מסתבר שבשבוע שהייתי החלה להתגבש הצעה שבה חלוקת התקציב האישי תתבצע באישור ובפיקוח ועדה חוץ-פרלמנטרית. הלוואי עלינו. אני משער שזה יגיע כאשר תתפוצץ שערוריה כזו אצלנו. אני מקווה.

נושא שני שעסקו בו הוא בחירת "דובר הפרלמנט", שזה בעצם מקביל מבחינה מסוימת ל"יו"ר הכנסת". רק ששם, יש לתפקיד הרבה יותר שיניים. בסמכותו להגביל את הח"כים, לפטר אותם ולהשעות אותם. כמו כן, עליו להישבע להיות נטרלי, החל מקבלת התפקיד.

בשבוע שהייתי, נבחר דובר הפרלמנט בתרגיל פוליטי מצחיק ביותר. הקואליציה בבית החליטה לבחור ח"כ מהאופוזיציה, אחד שהאופוזיציה הכי שונאת. רק בשביל לעצבן אותם. תארו לעצמכם שהליכוד בוחר ליו"ר הכנסת את מופז, רק בשביל לעצבן את ליבני (השניים הרי לא ממש אוהבים אחד את השני). מהדורות החדשות לא הפסיקו לדווח כי האופוזיציה רוקמת מהלך להדיח את דובר הפרלמנט החדש, אפילו שהוא הגיע משורותיהם.

חזרה לטיול

אז מה היה לנו היום? הפעם עשיתי check-in / check-out אמיתי. עזבתי את המלון שהעבודה מימנה לי ועברתי למלון החדש. מלון קטן, חמוד, וזול. בדרך מה-tube, עברתי דרך גלעד מאולתר בפינת הרחוב. על הגלעד הייתה תלויה חולצה שעליה היה רשום "teens dont kill teens" (בנוסח יהודי לא מפנה יהודי). מסתבר שהדרך מה-tube למלון עובר דרך ה-slums. למרות זאת, אני לא חושש.

בדרך למלון אני חוטף דז'ה-וו. הרחובות נראים לי מוכרים. האסימון נופל כשאני מגלה שאני מזהה את הרחובות מ-google maps. פשוט מדהים ה-street view שלהם. שיעורי הבית שעשיתי בארץ השתלמו.

אני מתארגן ויוצא מהמלון החדש. בדרך אני עוצר לקנות fish and chips. אח שלי אמר לי ללכת לקנות מהמקום הכי ג'יף, כי שם הכי טעים. (ראה ערך שווארמת "שמש", ,עלי קרוואן" ושות'). למרבה האכזבה שמו לי את זה בחמגשית. לא ממש אוכל רחוב, כשההגשה היא בחמגשית. פיתה הרבה יותר פרקטית 🙂 הלכתי לגן משחקים ליד, ישבתי ואכלתי: צפוי, נחמד, קצת דביק, יותר מידי צ'יפס. בריטית חמודה עברה לידי והתפעלה בקול רם מהריח. נחמד.

היום יש לי משימה. לקנות את ה-drum-rocker. מערכת תופים אלקטרונית שאפשר לחבר אותה ל-xbox360 החדש שלי (במקום השיט הרגיל שמוכרים). זה אולי המקום להתוודות: כן, אני מתופף. כן, אני מכור ל-rockband2.

מחיפוש מקדים באינטרנט, אני מוצא שהמקום הקרוב ביותר לקנות את המערכת הוא עיירה קטנה בשם tunbridge-wells, שעה נסיעה (ברכבת), דרומית ללונדון. בקלי קלות אני מגיע למקום, קונה, וחוטף שבץ מגודל החבילה. איך לעזאזל אני סוחב את זה לארץ? איך לעזאזל אני מביא את זה חזרה ללונדון? המוכר עוזר לי לאלתר ידיות ואני יוצא החוצה. מוניות אין. רק אחרי 20 דקות עוברת מונית. אני עוצר אותה ונהג מונית חביב, צעיר, ומצחיק בטרוף מסיע אותי לתחנת הרכבת. אני יורד בלונדון ועוצר מונית שחורה. 20 פאונד פחות ואני במלון. אני יוצא החוצה כדי לחפש חנות כלי כתיבה, שם אני אוכל לשפצר את שתי הקופסאות למשהו שאני יכול להתמודד איתו, ולסחוב איתי בדרך לשדה התעופה ביום ראשון. אחרי הרבה חיפושים, אני מגלה שאין יותר מידי חנויות כלי כתיבה. למען האמת, אני לא מצאתי. מסתבר שקיוסקים מוכרים כלי כתיבה (עטיפות, מחברות, חבלים לאריזה וכו'). קונים, וחוזרים למלון ומתחילים לשפצר. התוצאה הסופית סבירה, חזקה, וניתן להסתובב איתה שעתיים, עד לטיסה.

נשאר זמן, מה עושים? ליד המלון יש פאב עם הופעות חיות. אני נכנס מזמין את ה-ale היומי ומתיישב. להקת רוק הזויה עם רקדנית סטפס מתחילים לנגן. באמצע ההופעה אני מחליט שזה מספיק והולך למלון. ערוץ virgin (אחלה ערוץ!) משדר את מיטב הפרקים של star-trek וזה תירוץ מספיק טוב לשבת במלון, לנוח ולצפות קצת בטלוויזיה בריטית.

Foo Fighters – Pretender

Vodpod videos no longer available.

more about "Foo Fighters – Pretender", posted with vodpod

לונדון – יום חמישי

גם הלילה עבדתי. למזלי, המחלקה המקבילה שסינג'רה אותי הלילה, שלחה כבלים לא נכונים. אחרי שעה חזרתי למלון.

היום הוא היום האחרון במלון שהעבודה מימנה לי. checkout צריך לעשות עד השעה 11, ובמלון החדש לא בטוח שהחדר יהיה מוכן. אני מושך את הזמן. נותן לרגליים עוד כמה שעות של מנוחה.

בחדשות היום, "jacko is dead". לא מייקל ג'קסון, ג'קו. לפחות החדשות מתחילות להזכיר את החדשות בבית. זה נכון מה שאומרים: הבריטים מכורים לצהובונים, והנסיבות מובנות. ממה שראיתי, האנגלים קוראים את העיתונים ב-tube. איך שאתה נכנס (או יוצא), לתחנת הרכבת ישר מתנפלים עליך מוכרי עיתונים. הביקוש לצהובונים נובע לדעתי משתי סיבות עיקריות: דבר ראשון, למי יש כוח להתעמק בחדשות כאשר אתה נוסע 15 דקות בעמידה ב-tube? דבר שני, מדובר בחינמונים. ומה לעשות, דסק חדשות הוא יקר, אז הולכים למכנה המשותף הנמוך (והזול). ולכן, בחינמונים יש פרסומות… וצהוב!

אז מה היו הכותרות בשאר הימים שהייתי? "הנערה הכי שמנה בבריטניה: ירדתי ממשקל של 66 stones (כאשר stone שווה ל-12 קילו) למשקל של 34", "קיית בקינסייל נראתה לבושה בבגדים זולים", וכן הלאה…

אורזים את הפקלאות וניגשים לדלפק של המלון, פקידת הקבלה תוהה למה אני עושה checkout מוקדם. אחרי שתי לילות, כבר שכחתי איזה יום היום… אבל מה? מגניב! עוד יום של טיולים!

הולכים למוזיאון המלחמה (האימפריאלי, לא פחות). המוזיאון קצת רחוק, ואני שוקל אם ללכת. מה יש להפסיד? הולכים.

המוזיאון פשוט מ-ד-ה-י-ם! המוזיאון הכי טוב שהייתי בו עד עכשיו (ואני כמעט לא הלכתי!). במוזיאון יש תערוכה של כלי טיס וטנקים למינהם – דברים די מעניינים. התצוגה עצמה מכילה אוסף מרשים ומעניין של כלי נשק, מדים ושאר אביזרים ממלחמות העולם. החל ממדליות של מלחמת העולם הראשונה ועד נשר-ברזל שנלקח מהרייכסטאג של גרמניה הנאצית. מרשים במיוחד היה האיזור של מלחמת העולם הראשונה. התצוגה מלאה באביזרים שונים ומשונים וארסנל נשקים מרשים. כל מיני דברים שממחישים את חיי היום-יום של אותם חיילים מסכנים. בקיצור תצוגות מאוד מעניינות ולא שיגרתיות. מומלץ! מוזיאון מעולה!

אני מסיים עם המוזיאון והולך לבצע השלמות: westminister abbey.

חם ואני עייף. בדרך אני עוצר בפאב, ומזמין ale. הבארמן מוזג משאיר אצלו את הכוס ואומר לי לחכות כמה דקות (כדי שזה יהיה יותר טעים). מעניין אם בארץ יש מקום שמעכב את ההגשה של השתיה כדי שטעמה יהיה מיטבי. בזמן שאני יושב שם, פועל בניין יוצא מאתר הבניה, דופק איזה בירה וחוזר לעבוד. אני חושב: בטיחות.

אולי זה המקום להסביר שמזג האוויר היה חם לאורך כל הטיול. לא חורף, לא גשם, לא עננים. 25 מעלות ו100% לחות, מה שנקרא בשפה המקומית: boggy (ביצתי). חום אימים, אין מזגנים.

בכל אופן, השתיה מרעננת ואני ממשיך בדרכי לכנסיה.

מיד עם הכניסה לכנסיה אני מזהה שמדובר באחד האכזבות של הטיול. ראשית, בפעם הראשונה בטיול הייתי צריך לשלם דמי כניסה (15 פאונד שזה 100 ש"ח). שנית, המקום היה צפוף ומלא תיירים. שלישית, לא ממש התרשמתי מהמבנה – הוא לא יפה במיוחד, בטח שלא מבפנים. מיד כשנכנסים מזהים שרוב המבנה מהווה בית קברות. לאורך הדפנות ישנם מצבות ופסלים של כל האצולה האנגלית מימי הביניים "לזכר הדוכס הזה ולזכר הברון ההוא". גם מלכים/מלכות קבורים שם. מי שלא קבור, ויש ברשותו מספיק כסף, יכול לחרוט על לוחות השיש ברצפה איזה כמה מילים לזכרו. מרוב מצבות, כמעט אין מקום לתפילה. להערכתי המקום יכול להכיל כ-100 איש. לא יותר.

אני חושב שיותר מבכל מקום אחר, westminister abbey היא ההוכחה הפיזית, הממשית, המפוארת ביותר, שדת ופוליטיקה, כסף ודת, הם תחלואה אוניברסלית. לא ראיתי בשום מקום אחר מוניומנט מפואר מזה. מחליא.

בהמשך ל"השלמות" אני ממשיך לכיכר פיקדילי ומגלה שהרושם הראשוני שלי היא מוטעה. אין לי מה לחפש שם. כלומר, יש מה לחפש שם אם אתה בקטע של musicals. אני מתעב: יותר מידי רושם, יותר מיד גרנדיוזי, המוזיקה לא משהו – בקיצור, לא מתחבר לדבר הזה.

שעת צהריים ואני הולך לאכול ב-ultimate hamburger. ראיתי סניפים לאורך כל הטיול אז נכנסתי. המקום היה ריק מלקוחות (רמז לבאות) והוגש לי המבורגר בינוני למדי במחיר מופקע למדי. לא ultimate ולא בטיח.

עושים סיבוב בסוהו (רחובות קטנים ויפים) וברחוב אוקספורד (רחוב של קניות).

באיזורים האלה יש שלטים שמורים לך להיצמד לארנקים ולתיקים משום שרמת הפשיעה באיזור גבוהה. מדהים שבכל חור בעיר הזו יש מצלמות נגד פשיעה (CCTV). הנוכחות של המשטרה היא נמוכה ואת זה, נראה לי, הם מפצים בכמות אדירה של מצלמות. אני משער שזה משיג הרתעה: הפושע מצולם, מאתרים אותו, והוא נשלח לכלא. הבעיה היא, שמדובר באכיפה של "לאחר מעשה". בארץ, זה לא היה עובד. אי אפשר לעצור מחבל מתאבד עם מצלמה. מצד שני, בארץ אין שוטרים ואין מצלמות. לא זה ולא זה. רק מאבטחים פרטיים. אז איפה זה שם אותנו?

The Airplane Toilet Paper Experiment

Vodpod videos no longer available.

more about "The Airplane Toilet Paper Experiment", posted with vodpod

לונדון – יום רביעי

אחרי שהלכתי לישון ב-04:00, קמתי ב-10:00 וחיפשתי מקום שבו אוכל לאכול ארוחת בוקר אנגלית טיפוסית. מצאתי מתחת למלון מקום נחמד (וטעים) שבו הגישו ארוחת בוקר. זה מה ישם שם: ביצה עין, שעועית ברוטב עגבניות, בייקון או ham או נקניקיה טעימה, וצ'יפס. נהוג להזמין בתור תוספת, עגבניה בגריל, פטריות או טוסט (עם חמאה מלוחה – טעים). פתאום, לאחר מספר ימים של שיטוטים בין סנדביצ'יות, אתה מתחיל להבין שיש היגיון בארוחת בוקר כבדה כזו. בבוקר ארוחה שלמה, בצהרים איזה כריך, ובערב… ארוחת ערב… כאן אולי המקום לציין שבארוחת הצהריים יש כאלה שהולכים לפאב, שותים איזה ale ב-pinte ומנשנשים איזה דוריטוס (שדומה לתפוצ'יפס). כאמור, ארוחת הבוקר נראית הגיונית – מלבד הצ'יפס, שקשה לדחוף ב-10 בבוקר.

ממשיכים את סיבוב המוזיאונים. נוסעים למתחם המוזיאונים דרומית להייד פארק ומתחילים ב-natural history museum. המוזיאון נחמד יותר מהמוזיאון הקודם, יותר מכוון לילדים, יותר ידידותי. האיזור של הדינוזאורים ושל החיים בים מעניינים. הבעיה במוזיאון שרואים שהוא צריך תחזוקה. המוצגים מאובקים ויש מקומות שגם הטקסטים המוצגים מתקלפים. לסיכום – לא רע.

יוצאים מהמוזיאון, מקיפים את הבלוק והולכים למוזיאון המדע. מוזיאון המדע מתחיל בתצוגה ענקית של מנועי קיטור. אני משער שזה קשור לסטיה השניה של הבריטים: רכבות. יש לא מעט הסברים על אופן הפעולה של מנועי הקיטור השונים אך הם לא מספקים. בסוף, את מבין איזה חלקים יש במנוע, אבל אתה לא ממש מבין למה הם שם.

במוזיאון המדע יש אולמות מדהימים של מוצגים מקוריים. ליד ה-cray super-computer (מחשב על משנות ה-70), עמדה ילדה ושאלה את אבא שלה אם מדובר בספה. לאור ריפודי העור בשולי המחשב, אני משער שהייתי חושב כמוה אם לא ידעתי אחרת. האבא לא ידע לענות. ת'אמת, גם לי אין מושג למה עשו את ריפודי העור האלה. אולי המחשב היה כ"כ איטי, שהיה צריך לחכות הרבה זמן לתשובה?

גולת הכותרת היא ה-launchpad. מדובר במתחם שבו ילדים מוזמנים להתנסות בכל מיני הפעלות כיפיות שמסבירות תופעות פיזיקליות. ממש מגניב. היתה שם הפעלה שבה מראים לילדים שמכונה גדולה עשויה ממכונות קטנות (גלגלת וכדומה). לאחר שהילדים למדו את החלקים הקטנים, הביאו את הקבוצה של הילדים למין שטח משחקים שבו כל ילד קיבל אחריות על חלק של המכונה, והם היו צריכים לעבוד ביחד כדי שהיא תעבוד. ההיסטריה שלהם (להצליח) היתה מצחיקה.

באיזור יש עוד מוזיאונים, בעיקר של אומנות. כיוון שאין לי זין (ורגליים) לאומנות, החלטתי לוותר וללכת משם להייד פארק. אחרי אתמול, הייתי צריך להשלים.

הפארק ענק. פחות מדשאות, יותר שדות-עשב. יש באמצע אגם קטן, מסלולי רכיבה לסוסים, מסלולי ריצה ומסלולי הליכה. לצד האגם יש קאנטרי-קלאב תחום, עם בריכה, שהחברים בו מקבלים "חוף פרטי" לצד האגם. אני בטוח שמדובר ב-must לתקופת הקיץ עבור השמנא והסלטא. אבל קצת פרופורציות: 100 מטר לצד אגם מלאכותי, באמצע פארק, באמצע לונדון, שעוברים מולך תיירים על סירות משוטים.

אני מתחיל ללכת מכיוון הייד פארק לכיוון כיכר טרפלגר ו-picadilly square. בדרך, ליד ארמון באקינגהם, לצידי רוכבת שוטרת יפיפיה על סוס. קבוצה של תיירים מצלמת אותה והיא ממשיכה לרכב במבוכה. אמנם לא צילמתי את השוטרת (היא גם ככה היתה מאוד נבוכה), אבל יש תמונות של הארמון:

עם היציאה לטרפלגר, אני מקבל סחרחורת מכמות התיירים. מה שכן, ללא ספק מקום מרשים. אני מת מרעב, הרגליים הורגות אותי (כוסאומו ALDO) ואני מוצא בסביבה מקדונלדס – קצר ולעניין. מסתבר שמקדונלדס היו במבצע מיוחד. "בוא לטעום את אמריקה". במשך חודש, בכל שבוע יש וריאציה אחרת להמבורגר. אני נפלתי לשבוע של arizona deluxe: צ'יזבורגר עם בייקון, גבנ"צ עם פלפלים, ולחמניה עם גבינה…. פשוט טעים! נכון שזה מוזר שמקדונלדס עושה לי את זה? נראה לי פשוט: צ'יזבורגר עם בייקון וגבינת פלפלים בתוך לחמניה שכזו, אפשר לטעות?

ממשיכים לכיוון פיקדילי. בדרך נתקלים במצבה לזכר מלחמת קרים. למי שלא מכיר, המלחמה התרחשה באמצע המאה ה-19, בין רוסיה מצד אחד, לבין בריטניה, צרפת והאימפריה העות'מנית. הרקע: כולם רבים על הגופה הגוססת של האימפריה העות'מנית. זה לא שהמצבה היתה כ"כ מרשימה, פשוט, פתאום נופלת עליך ההבנה של ההיסטוריה המפוארת של המדינה הזו.

מגיעים לפיקדילי בשארית הכוח ומגלים מקום סואן. מפאת כאבי רגליים מטורפים, אני מחליט שאני עייף מידי מלחקור את האיזור. אני עולה ל-tube וחוזר למלון. פותחים את ה-lonely planet ומתכננים את המסלול למחר.

אגב, במדריך lonely planet כתוב שכיוון שבאנגליה יש כמה עמים (אירים, סקוטים וכו'), מומלץ להגיד על משהו שהוא אנגלי ולא בריטי. אולי תפגע ברגש של איזה סקוטי… מצחיק שבאנגליה המודרנית עדיין יש התייחסות שכזו…

Nazi walker

Sunshine Cleaning

אחלה סרט

Vodpod videos no longer available.

more about "Sunshine Cleaning", posted with vodpod