סרטים בסופ"ש

נערת בולין האחרת

האם אנחנו רואים אופנה חדשה בקולנוע? אולי החזרה לנשות ימי הביניים היא סימן לסיום תקופת גיבורי-העל?

בכל אופן, כמו הסרט מרי אנטואנט ו-Elizabeth (כולל הסרט השני), גם הפעם מדובר בסרט מעניין. גם כאן הסרט מבוסס על ההיסטוריה, גם כאן משתתפות שחקניות מצוינות (סקרלט גו'הנסן ונטלי פורטמן) אולם גם כאן מתרחש אותו פיספוס שמתרחש בכל אותם סיפורים תקופתיים.

לצערי, החיבור לדמויות קצת חלש. חלש ואני אסביר למה: כל אחד מאיתנו מושפע באופן ישיר בחייו היומיומיים, ממשהו שנעשה בתקופה שבה מסופרים כל הסרטים הללו. וגם כאן, נראה לי שהיה חסר החיבור ההיסטורי בין הסרט לקהל. לצערי, בכל הסרטים הללו ההתמקדות היא בדרמה, בבגידה ובקינאה. אז מה כ"כ רע בזה? תשפטו בעצמכם: איזה סרט הייתם מעדיפים לראות?

את בת האצולה שרצתה במלוכה ולכן הייתה מוכנה לעשות הכל?

או את בת האצולה שרצתה במלוכה והייתה מוכנה לעשות הכל והובילה לניתוקה של אנגליה מהכנסיה הרומית. מהלך שעם השנים היווה בסיס להפרדת הדת מהמדינה, מהלך שתרם (בכוונה או לא, חשוב פחות או יותר) לרעיון הבסיסי שהריבון של המדינה אינו אלוהים (הכנסיה) אלא המלך, ולאחר מכן העם.

אני לא טוען שאן בולין היא האם המייסדת של המחשבה המדינית המודרנית, אלא אני טוען שהיא הייתה חלק ממהלך דרמטי בהתפתחות האנושית. מכאן, העומק של הסיפור וההשלכות שבאו עימו לא תוארו ולכן… פוספסו.

עכשיו, מה ההבדל בין סיפור בגידה ושאיפה למנעמי שלטון שמתרחש במאה ה-21 לבין סיפור דומה שמתרחש 500 שנה קודם לכן, במאה 16? הסיפור בבסיסו הוא זהה. במובן מסוים הקהל מרוחק מהסיפור באותה מידה. אולם מה אם הסיפור היה נוגע לכל אחד ואחד בקהל? מה אם הסיפור היה מוסיף מימד נוסף שקושר אותנו לסרט? אותו מובן היסטורי שמסביר לנו למה העולם נראה כפי שהוא נראה היום? מבחינה זו, הניתוק מהקונטקסט הוא פיספוס….

ולגבי סרטים אחרים,

על הסרטים bury my heart ו-PU-239 הייתי מוותר וגם WAZ מסורבל מידי.

כתיבת תגובה