תגידו מזל טוב. אני CCIE!

.

להקשיב לעובדים

לפני כ-5 שנים פירסמתי פה את שבעת החטאים של היועץ האירגוני. בין היתר, תיארתי מצבים שבהם ההנהלה מעדיפה לשכור יועץ ארגוני כדי שיראיין את העובדים – במקום שההנהלה תפנה לעובדים ישירות ותגלה הזדמנויות לייעול. הנה כתבה שמדבר על זה בדיוק

CCIP

CCIP? יש!

מה על הפרק? חודש הבא CCIE עיוני.

בסוף השבוע יודיעו בסיסקו אם הבחינה של CCIE מעשי משתנה. אם לא: היעד הוא CCIE ב-Q2 2011. אם הבחינה משתנה – יש לי עד מרץ, בלי הזדמנות שניה בזמן הקרוב.

מתח…

פוליאנה פרנק – האיחוד

בעבר כתבתי כמה שאני אוהב את "אין לבחור".

יש משהו מיוחד בפוליאנה פרנק – להקה שונה. בתחילת שנות ה-90, כשבמצעדים שלטו שירים מזעזעים, קמה הלהקה והציעה משהו מאוד שונה. ראשית, מדובר בלהקה שהוציאה תקליט בלייבל פרטי (האוזן השלישי) ולא אצל חברות התקליטים הגדולות. וזה גם נשמע ככה: הסאונד גס. שנית, בראש הלהקה עמדה לסבית מוצהרת (אלוהים ישמור). שלישית, הלהקה הציעה תכנים שמאלניים, אנטי ממסדיים ובוטים. כמו ההצלחה של "היהודים" (לא השמיעו אותם ברדיו ובכ"ז הם הצליחו בטירוף), ככה הם פוליאנה פרנק – רק לפני 20 שנה: מחתרתיים יותר, קטנים יותר, ראשוניים יותר ובניגוד ליהודים, גם עם אידיאולוגיה. מסיבה זו, מדובר באחת הלהקות האנונימיות (יחסית) אבל החשובות ברוק הישראלי.

ופה גם הבעיה בהופעה. זה לא שהיא הייתה רעה, הייתה הופעה טובה! פשוט יש הבדל בין מה שציפיתי למה שקיבלתי. ציפיתי ל-punk, וקיבלתי משהו בורגני יותר, נוסטלגי יותר, בוגר יותר, מהוקצע יותר. וזה הכל באשמתי. המוסיקה מלכתחילה לא הייתה בועטת, זה רק המילים והסאונד הגס של התקליט שתרם לאווירה. את זה, קשה למחזר בהופעה. בעיקר עכשיו, אחרי 20 שנה, כשיש לך את המשאבים, הניסיון, כשטכניקת הנגינה של הנגנים טובה יותר, וכשאתה זקן יותר ושבע.

לסיכום, היה טוב, ויעידו על כך, כל שלושת ההדרנים, האורחים (קרני פוסטל ורונה קינן), ושאגות הקהל ב"זיוה" ו"גיבור צבא ההגנה". אני שמח שאני יכול לרשום שהייתי בהופעה של פוליאנה פרנק ולא פיספסתי.

וכמו שעושים במדור אחר ב-ynet, הנה כמה "בקטנות":

בקטנה1 – אם יש לכם מעריץ שמגיע לכל הופעה, אתם מכירים אותו, והוא יודע לנגן את התפקיד של המפוחית – אולי תעלו אותו לבמה?

בקטנה2 – לטכנאים בבארבי: מה יהיה עם התקלות הטכניות? גיטרה חשמלית היא לא כלי חשוב. אין צורך לשדר אותה לקהל. למה להביא את קרני פוסטל אם לא מחברים את הכניסה של הצ'לו?

הופעה ראשונה

למי שלא עוקב, חזרתי לנגן לפני כשנה וחצי. ב-27 במאי הייתה הופעה והיה מעולה!

המקום היה מפוצץ, נהנינו וגם הקהל נהנה ושר. הנה כמה תמונות שאחי צילם. ואפילו סרט (אם תגללו עד הסוף)

רשמים מהמילואים

אתמול חזרתי מהמילואים. רשמים? כרגיל: מיותר.

מאז שהתקציב הבטחוני ירד, כבר לא קוראים לי לחודש מילואים. גם מאז מלחמת לבנון השניה קוראים רק לתרגילים. כאן אין לי תלונות.

כשהגעתי, חשבתי לתומי שאני אעשה את התירגולת הרגילה: יום ראשון חיול, יום שני מטווח, יום שלישי שיחרור. ממש בהתאם לקצב הצבאי.

הפעם חיכתה לי הפתעה. תרגיל משולב עם חיל אחר, חיל הלוגיסטיקה (חיל חימוש לא תיפקד טוב אז שינו לו את השם). פששש…

ההתחלה בישרה את הבאות. נדרש מאיתנו לחתום על נשק. הבעיה היתה שבנשקיה היו 7 נשקים עבור 20 חיילים.

אה! ולא נתנו לנו כדורים 🙂

קיבלתי פלאשבקים מתוך הסרט "enemy at the gate" (הקרב על סטאלינגרד), שבו חילקו כדור לכל חייל וחילקו נשק לכל 3 חיילים.

משם המשכנו למטווח וירינו 3 כדורים. בכך הסתיים היום הראשון. בהתחשב בעובדה שהתרגיל היה סמוך לרמאללה, לא הרגשתי מודאג בכלל!

ביום השני הוסבר לנו מה אנחנו צריכים לעשות: לנסוע לאחד הבסיסים הגדולים ביו"ש ולהקים באמצע הבסיס שלושה מחסומים. את המחסומים יש לאייש 24 שעות ביממה. בפועל, המחסום נדרש לעבוד כשעה ביום. מזג האוויר הקפוא לא הפריע לקצינים שלנו והם התעקשו לא לפרק את המחסומים. "שליטה זה שם המשחק". לאחר לחץ רב הם נשברו.

לי עדיין לא ברור למה יש לאייש מחסום באמצע הלילה, על כביש באמצע בסיס צבאי קיים,שהבסיס הצבאי מאויש ושמור כהלכה.

גם מפקד האבטחה של הבסיס שבו שהינו לא הבין למה סגרו לו חצי בסיס מבלי להודיע לו. סדר מופתי

במהלך היומיים הראשונים, השתיה היתה במסורה. בהתחשב בעובדה שהיינו בתוך בסיס קבע צהלי, לא ברור מדוע היה קושי רב כל כך לארגן שתיה. חיל הלוגיסטיקה לא אמור לטפל בדיוק בזה?

התרגיל הסתיים באיחור רק לאחר שהסתיים ביקור של קצינים בכירים בתרגיל המצ'וקמק שלנו. אני לא מבין מה יש להם לחפש פה בקור הזה… אפשר לחשוב מה הם ראו.

לאחר הביקור החשוב, הקצינים הלכו לסכם את התרגיל. למרות שכלום לא עבד, ויד ימין לא ידעה מיד שמאל, התרגיל הוכתר כהצלחה (כמובן). הסיבה להצלחה: "למדנו המון".

אז הנה כמה מסקנות:

מסקנה ראשונה: לקחי מלחמת לבנון השניה נלמדו וייושמו. אין מים, אין חיילים, אין דאגות.

מסקנה שניה: לא הביאו אותי כדי להתאמן. מי שהתאמן זה קצינים של יחידה אחרת בכלל. מטרתנו היתה להקשות על אותם קצינים ע"י קיטורים אינסופיים 🙂

מסקנה שלישית: הוכחה נוספת שאפשר להכריז על כל מצב ביזיוני כהצלחה גדולה. בין אם זה תרגיל קטן ובין אם זה לבנון2.

.

לסיום, הנה תמונה מהש"ג של הבסיס. תמונה שמסכמת את הכל

הוט: הולמרק ביטלו כי הם אנטישמים?

אפשר לעשות מזה כותרת נהדרת, אבל בסיכומו של דבר, מדובר פשוט בנציגה לא חכמה במיוחד

הולמרק???

כבר הרבה זמן שאני רוצה להתנתק מ-yes ולעבור ל-DTT.

שיקולים בעד? הרבה!!!

אני צופה רק בערוצים המסחריים הישראליים, ולפעמים חוטא בערוץ דוקו המעולה. אה כן! ויש את ערוץ דיסקברי עם 4 הפרסומות הקבועות שלו (הצחוק של הקפטיין מדייג קטלני מופיע בחלומות שלי). מה עוד שהתחליף הוא ערוץ האינטרנט 🙂 בנוסף,  הפוסט של רוני יניב עזר לקבל החלטה. שווה לשלם 230 ש"ח? אין סיכוי!

שיקולים נגד? מעט (אך איכותיים)

ראשית, העלות החד פעמית של הניתוק (400 ש"ח התחייבות + 800 ש"ח לשני ממירי DTT). שנית, אין לי אנטנה מרכזית וקיים חשש לאיכות הקליטה.

אז מה השתנה?

שהיום הופיעה כתבה ב-ynet על ביטול ערוץ הולמרק. בקיצור נאמר שם, שעפ"י חוק, אם מתבטל ערוץ, ניתן תוך 30 יום לבטל את ההתחייבות ולעזוב ללא תשלום!

מאושר וטוב לבב נכנסתי לאתר של yes וחיפשתי את הטלפון של שרות לקוחות. בדף של "צור קשר" נתקלתי בכותרת גדולה של מעוניין להצטרף ל-yes? אז זהו שלא. nice try!

ענה לי נציג. הוא היה מופתע לשמוע שמישהו צופה בהולמרק אולם ניכר עליו שאני לא הראשון שפונה בנושא. לאחר שיחה קצרה הוא העביר אותי ל"קשרי לקוחות". מכאן השיחה היתה די מצחיקה. הנציג מקשרי לקוחות ענה בצורה מופתעת

הולמרק?!

עניתי שכן. אני צופה בערוץ 2 ובהולמרק, ועכשיו כשאין הולמרק, אני יכול להסתפק ב-DTT.

אבל גם בהוט אין לך הולמרק!

הוא ענה (אולי יש מגמה לנצל את המצב לעבור להוט?). הסברתי שאני לא עובר להוט, אני עושה DTT. הנציג בשלו:

הולמרק, אה? … אז לסיכום, אתה רוצה להתנתק מ-yes בגלל הולמרק???

גם לי זה נשמע מגוחך 🙂 אבל עניתי שכן.

אבל אני רואה במחשב שאתה לא צופה בהולמרק

"טוב" עניתי. הנציג התייאש ואמר שייצרו איתי קשר תוך 3 ימים. סבבה!

בדיעבד, הייתי צריך להגיב לטענה האחרונה שלו. ראשית, אין לו דרך טכנית לדעת את העדפות הצפיה שלו. ל-yes אין שום דרך לקבל ממני נתונים. האנטנה היא פאסיבית והממיר לא מחובר לטלפון. שנית, זאת חתיכת פגיעה בפרטיות. את זה וידאתי בשיחה שניה ל-yes.

כך או כך, פגיעה בפרטיות או שקר גס, זה לא משנה. אני מתנתק והם לא יכולים לעשות כלום בנושא. nice try כפול שתיים.

עכשיו צריך ללכת לבחור ממיר, לשלם במזומן (כדי לא לעשות לרשות השידור חיים קלים) ולקוות שיש לי קליטה 🙂

עדכון 27/12/09:

קניתי ממיר konka T980 ב-369 ש"ח. כיוון שהממיר לא מגיע עם אנטנה וכיוון שידעתי על בעיות קליטה וכיוון שהוט השחיתו בעבר את האנטנה של הבניין, אז קניתי אנטנה ב-27 ש"ח על הדרך. חבל שלא הסתכלתי על האנטנה לפני שקניתי כי נראה שמישהו פירק אותה מטרנזיסטור ישן והרכיב לה connector עטוף בפלסטיק זול. מסקנה: לא לקנות אנטנה כזו.

הגעתי הביתה ולא הייתה קליטה בגרוש. ירדתי לחנות החשמל הפינתית וקניתי אנטנה אקטיבית (עם מגבר, מחברים את האנטנה לחשמל) די מכוערת של סאקאל – ועדיין לא הייתה קליטה. סובבתי, כיוונתי, הגברתי, הנמכתי וגיליתי את המיקום הנכון: שהאנטנה תסתכל לכיוון החלון, ושכפתור ההגברה אינו עד הסוף (כי אז איכות האות יורד, כמו בדיסטורשן).

מילאתי באתר של עידן+ דיווח על תקלה. הם אמורים לפרוס מגברים היכן שצריך. אז פה צריך.

גיליתי שפתאום התפנה זמן. איך? הרי לא צפיתי ביותר מידי תוכניות… גיליתי בדיעבד, שפשוט זיפזפתי שעות, מבלי לצפות בכלום.

לסיכום: איך התמונה? מעולה! שמח? מאושר!

יאללה, שיס יבואו ויקחו את הממירים שלהם.

אוונגארד – סיבוב שני

אני לא חובב כדורגל גדול. הלכתי לראות עם החברה מהעבודה את ריאל-ברצלונה.

כששמעתי שהולכים לאוונגארד, לא התלהבתי. הפעם הראשונה שלי שם הייתה שמנונית וממוצעת למדי. נראה לי שהזמנו שם פלטה של בשרים. בכניסה היה גם אקווריום עם כריש שהעין שלו בחוץ. זה לא ממש עשה לי תיאבון.

הפעם, היה הרבה יותר טוב, ואלו הרשמים:

1. שירות איטי – הזמנו לפני המשחק, קיבלנו את האוכל בדקה ה-70.

2. כנראה בגלל הלחץ, הכל יצא נא. שמנו לב שהמון אוכל חוזר למטבח. גם רוב המנות בשולחן שלנו חזרו לטיפול נוסף.

3. כשהאוכל הגיע, הצטרף חבר נוסף, רק אז גילינו שיש מבצע של המבורגר+בירה. חבל. כולם הזמינו המבורגר ובירה שאינם במבצע.

4. הקוטלט הלבן היה טעים. גם הקפיטל היל (בצל מטוגן בבצק בירה) היה מעולה! כנפים? אה…

כנראה שכל המסעדה הייתה מלאה בצופי כדורגל. אולי בגלל שכולם הזמינו עם תחילת המשחק היה עומס במטבח, נאלצנו לחכות, ולכן הם מיהרו להוציא מנות מהר יותר. חבל: מחכים הרבה והאוכל לא מוכן, כשכל זה צפוי מראש. אולי הם צריכים לשקול תפריט מצומצם (ומהיר!) יותר עבור אירועים כאלו – ככה כולם ירוויחו.

בכל אופן, נהניתי, סלחתי. וזהו.

לתופף – המחיר

אחרי חזרה בחדר חזרות גרוע במיוחד הרגשתי שמשהו לא בסדר.

אני חי עם טיניטוס (צפצופים באוזן) כבר הרבה זמן, מאז שהייתי קטן. הפעם, באוזן אחת (האוזן של הסנייר) הרעש התגבר והשמיעה קצת פחות טובה.

הלכתי לרופא אוזניים שניתח אותי כשהייתי ילד. הוא די התעצבן עליי. ההמלצה שלו הייתה לשים אטמים של מטווחים (ספוג) ועליהם אוזניות (של מטווחים).

נראה לי קצת הגזמה בהתחשב בזה שאני צריך לשמוע משהו כדי לנגן.

חיפוש באינטרנט גילה שיש אטמים מיוחדים למוזיקאים. קבעתי תור ונראה מה יקרה.

בכל אופן, במהלך המחקר שעשיתי, גיליתי כמה לינקים מעניינים:

דני ליטני – "שימו אטמים"

מוזיקאים מפורסמים שסובלים מהבעיה (שימו לב לניל יאנג, פיל קולינס, פיט תאונסהנד)

מה החשיפה שלכם לרעש, וכמה מותר לשהות

אטמים למוזיקאים: אדוט, אודיולוג'יק

אוזניים של elf – עשה זאת בעצמך