לונדון – יום חמישי

גם הלילה עבדתי. למזלי, המחלקה המקבילה שסינג'רה אותי הלילה, שלחה כבלים לא נכונים. אחרי שעה חזרתי למלון.

היום הוא היום האחרון במלון שהעבודה מימנה לי. checkout צריך לעשות עד השעה 11, ובמלון החדש לא בטוח שהחדר יהיה מוכן. אני מושך את הזמן. נותן לרגליים עוד כמה שעות של מנוחה.

בחדשות היום, "jacko is dead". לא מייקל ג'קסון, ג'קו. לפחות החדשות מתחילות להזכיר את החדשות בבית. זה נכון מה שאומרים: הבריטים מכורים לצהובונים, והנסיבות מובנות. ממה שראיתי, האנגלים קוראים את העיתונים ב-tube. איך שאתה נכנס (או יוצא), לתחנת הרכבת ישר מתנפלים עליך מוכרי עיתונים. הביקוש לצהובונים נובע לדעתי משתי סיבות עיקריות: דבר ראשון, למי יש כוח להתעמק בחדשות כאשר אתה נוסע 15 דקות בעמידה ב-tube? דבר שני, מדובר בחינמונים. ומה לעשות, דסק חדשות הוא יקר, אז הולכים למכנה המשותף הנמוך (והזול). ולכן, בחינמונים יש פרסומות… וצהוב!

אז מה היו הכותרות בשאר הימים שהייתי? "הנערה הכי שמנה בבריטניה: ירדתי ממשקל של 66 stones (כאשר stone שווה ל-12 קילו) למשקל של 34", "קיית בקינסייל נראתה לבושה בבגדים זולים", וכן הלאה…

אורזים את הפקלאות וניגשים לדלפק של המלון, פקידת הקבלה תוהה למה אני עושה checkout מוקדם. אחרי שתי לילות, כבר שכחתי איזה יום היום… אבל מה? מגניב! עוד יום של טיולים!

הולכים למוזיאון המלחמה (האימפריאלי, לא פחות). המוזיאון קצת רחוק, ואני שוקל אם ללכת. מה יש להפסיד? הולכים.

המוזיאון פשוט מ-ד-ה-י-ם! המוזיאון הכי טוב שהייתי בו עד עכשיו (ואני כמעט לא הלכתי!). במוזיאון יש תערוכה של כלי טיס וטנקים למינהם – דברים די מעניינים. התצוגה עצמה מכילה אוסף מרשים ומעניין של כלי נשק, מדים ושאר אביזרים ממלחמות העולם. החל ממדליות של מלחמת העולם הראשונה ועד נשר-ברזל שנלקח מהרייכסטאג של גרמניה הנאצית. מרשים במיוחד היה האיזור של מלחמת העולם הראשונה. התצוגה מלאה באביזרים שונים ומשונים וארסנל נשקים מרשים. כל מיני דברים שממחישים את חיי היום-יום של אותם חיילים מסכנים. בקיצור תצוגות מאוד מעניינות ולא שיגרתיות. מומלץ! מוזיאון מעולה!

IMG_2639

IMG_2632

אני מסיים עם המוזיאון והולך לבצע השלמות: westminister abbey.

חם ואני עייף. בדרך אני עוצר בפאב, ומזמין ale. הבארמן מוזג משאיר אצלו את הכוס ואומר לי לחכות כמה דקות (כדי שזה יהיה יותר טעים). מעניין אם בארץ יש מקום שמעכב את ההגשה של השתיה כדי שטעמה יהיה מיטבי. בזמן שאני יושב שם, פועל בניין יוצא מאתר הבניה, דופק איזה בירה וחוזר לעבוד. אני חושב: בטיחות.

אולי זה המקום להסביר שמזג האוויר היה חם לאורך כל הטיול. לא חורף, לא גשם, לא עננים. 25 מעלות ו100% לחות, מה שנקרא בשפה המקומית: boggy (ביצתי). חום אימים, אין מזגנים.

בכל אופן, השתיה מרעננת ואני ממשיך בדרכי לכנסיה.

מיד עם הכניסה לכנסיה אני מזהה שמדובר באחד האכזבות של הטיול. ראשית, בפעם הראשונה בטיול הייתי צריך לשלם דמי כניסה (15 פאונד שזה 100 ש"ח). שנית, המקום היה צפוף ומלא תיירים. שלישית, לא ממש התרשמתי מהמבנה – הוא לא יפה במיוחד, בטח שלא מבפנים. מיד כשנכנסים מזהים שרוב המבנה מהווה בית קברות. לאורך הדפנות ישנם מצבות ופסלים של כל האצולה האנגלית מימי הביניים "לזכר הדוכס הזה ולזכר הברון ההוא". גם מלכים/מלכות קבורים שם. מי שלא קבור, ויש ברשותו מספיק כסף, יכול לחרוט על לוחות השיש ברצפה איזה כמה מילים לזכרו. מרוב מצבות, כמעט אין מקום לתפילה. להערכתי המקום יכול להכיל כ-100 איש. לא יותר.

אני חושב שיותר מבכל מקום אחר, westminister abbey היא ההוכחה הפיזית, הממשית, המפוארת ביותר, שדת ופוליטיקה, כסף ודת, הם תחלואה אוניברסלית. לא ראיתי בשום מקום אחר מוניומנט מפואר מזה. מחליא.

בהמשך ל"השלמות" אני ממשיך לכיכר פיקדילי ומגלה שהרושם הראשוני שלי היא מוטעה. אין לי מה לחפש שם. כלומר, יש מה לחפש שם אם אתה בקטע של musicals. אני מתעב: יותר מידי רושם, יותר מיד גרנדיוזי, המוזיקה לא משהו – בקיצור, לא מתחבר לדבר הזה.

שעת צהריים ואני הולך לאכול ב-ultimate hamburger. ראיתי סניפים לאורך כל הטיול אז נכנסתי. המקום היה ריק מלקוחות (רמז לבאות) והוגש לי המבורגר בינוני למדי במחיר מופקע למדי. לא ultimate ולא בטיח.

עושים סיבוב בסוהו (רחובות קטנים ויפים) וברחוב אוקספורד (רחוב של קניות).

באיזורים האלה יש שלטים שמורים לך להיצמד לארנקים ולתיקים משום שרמת הפשיעה באיזור גבוהה. מדהים שבכל חור בעיר הזו יש מצלמות נגד פשיעה (CCTV). הנוכחות של המשטרה היא נמוכה ואת זה, נראה לי, הם מפצים בכמות אדירה של מצלמות. אני משער שזה משיג הרתעה: הפושע מצולם, מאתרים אותו, והוא נשלח לכלא. הבעיה היא, שמדובר באכיפה של "לאחר מעשה". בארץ, זה לא היה עובד. אי אפשר לעצור מחבל מתאבד עם מצלמה. מצד שני, בארץ אין שוטרים ואין מצלמות. לא זה ולא זה. רק מאבטחים פרטיים. אז איפה זה שם אותנו?

3 תגובות to “לונדון – יום חמישי”

  1. חבצואל היבוסי Says:

    טומי לפיד כתב באחד מספרי התיירות שלו שהוא חושב שהבריטים יצאו לכבוש את העולם בחיפוש אחר אוכל טוב יותר.

  2. mymodemsux2 Says:

    למעט ה-junkfood, אני אכלתי טוב!!!

  3. מצבות Says:

    westminister abbey אכן מקום מיוחד מאוד.
    מצבות הזיכרון שם מיוחדות מאוד ועשויות מאבני מצבות יוקרתיים ביותר.
    לדעתי, המקום הוא די חובה בטיול.

    בית קברות נוסף שמיוחד מאוד הוא בית קברות ריקולטה בבאונס איירס.

    עם משהו יודע על בתי קברות מיוחדים נוספין בעולם אני אשמח לשמוע.

    תודה,

    נדב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: