לונדון – יום ראשון

נסעתי ללונדון בגלל העבודה והארכתי את השהיה לסופ"ש. הנה הרשמים שלי מהטיול 🙂

נחתתי בלוטון. מסתבר שיש שלושה שדות תעופה מרכזיים מסביב ללונדון: הית'רו (heathrow), לוטון (luton – עיירה במרחק שעה נסיעה של רכבת), וגטוויק (gatwick). הנסיעה ללונדון הייתה קלה מאוד. התחבורה הציבורית פשוט מעולה: תדירות גבוהה, שילוט מעולה, מגיעה לכל מקום ונוחות. בשדה התעופה היו ישראלים-מקומיים שניסו לשדל אותנו, ישראלים שרק נחתו, לנסוע איתם. הצעה שלי? לא לקחת. פשוט חבל על הכסף.

מגיעים לתחנת king's cross (שהיא גם st. pancras) – גם כאן לומדים משהו חדש: בלונדון, יש מספר סוגים של תחנות רכבת: ה-tube (תת קרקעי), ה-DLR (רכבת מעל פני השטח שגם נקראת tube בפי המקומיים) ו-international (ליעדים מחוץ ללונדון, כולל מחוץ לבריטניה). יש מספר תחנות international גדולות כאשר כל אחת מרכזת אצלה איזורים שונים. למשל מ-waterloo אפשר להגיע לדרום בריטניה (מזרח ומערב) וב-king's cross ניתן להגיע לצפון.

בקיצור, יורדים ב-king's cross ומתגלה לנגד עיניי עיר יפיפיה. אכן. פעם  ראשונה שלי בלונדון.

בעצת אחי, אני הולך ברגל למלון. המטרה: לראות את לונדון ופחות לבלות בתחנות רכבת התחתית. הולכים הולכים ומשהו לא מסתדר. מסתבר שהלכנו צפונה. הרבה. עושים 180 ומתחילים להדרים למלון. נחתתי ב-11, בשעה שלוש הגעתי למלון. במלון נתנו לי מפתח שאליו מחובר מוט מוארך. מה הקטע של המוט הזה? אין לי מושג…. נראה כמו anal probe שמחובר אליו מפתח. נו, שויין.

חבר טוב ששהה בלונדון שנתיים סיפר שעסקים נסגרים בין חמש לשש, פאבים נסגרים בין 9 ל-11, ואחרי 11 אין כלב ברחוב. מה עושים בשעתיים הקרובות? יש ליד המלון (president hotel ליד russell square) את ה-british museum. הולכים.

national_museum

כניסה בחינם. מגיעים למבנה מרשים שמכיל אוסף של חפצים אותם בזזו הבריטים בלי בושה. בעיתון היום היתה כתבה על זה שהמצרים בנו מוזיאון ברמה בינלאומית אבל הבריטים לא מסכימים להעביר אליהם מוצגים. שודדים…

הטעות שלי שהתחלתי מהקומה הראשונה והלא מרשימה. התצוגות היפות נמצאות בקומות העליונות: רומא, בריטניה הקדומה (לפני ימי הביניים) ומצרים הקדומה. צפיפות נוראה וחום אדיר אליו הבריטים לא רגילים. אין מזגנים והדיילים והדיילות חיברו מאווררי עמוד שיעשו עליהם רוח.

IMG_2541

רושם כללי? פחות מוזיאון, יותר אוסף של חפצים שמרוכזים באולמות, שכל אולם מרכז נושא אחר. מה היה חסר? מסלול מובנה, אינטראקציה (לגעת, למשש, אינטראקטיביות), ויבשושיות כללית. כמה אפשר לטייל מול קירות, ועוד קירות של מוצגים? בשלב מסוים אתה מוצא את עצמך מותש מכל החפצים סביבך, ובעיקר מבולבל: לאן ללכת עכשיו?

יצאתי. אוכל.

מסתבר שיש בעיקר junk food ובכמויות: mcdonalds, starbucks, KFC, subway ופיצה האט. בנוסף, יש גם רשתות מקומיות: וואסבי (דוכן סושי ללא מקום ישיבה), EAT, רשת בתי הקפה האיטלקי nero, והנפוץ ביותר: pret a manger (פרט-א-מנז'ר או "מוכן מראש" בצרפתית. סנדוויצ'יה דלוקס) שנמצא בכל חור. אני לא כ"כ הבנתי את הסטיה המטורפת הזו לסנדוויצ'ים. נראה כאילו שהתזונה הביטית מורכבת מהרבה סנדביצ'ים ובירה.

חוזרים למלון עייפים, תחת ההנחה שהכל סגור והולך להחשיך. נרדם בחדר, מתעורר ב-9 בערב, ומגלה שיש אור ותנועה בחוץ. כוסאומו, הייתי בטוח שהכל נסגר! note to self: צריך להסתובב ולנצל את שעות היום.

חוזרים לישון כי מחר יש עבודה.

תגובה אחת to “לונדון – יום ראשון”

  1. ישראל Says:

    אהבתי.. אני גם בלונדון עכשיו ותארת בצורה ממש יפה את העיר בתור תייר מתחיל.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: